גניבות של ילד קטן

בעלי קיוסקים קשישים מקבלים את כספי ה”גניבות” של ילד קטן שהינו סב לנכדים

צילום אילוסטרציה

הרב ע’ ק’ הינו מחזיר בתשובה ידוע אשר שיעוריו התורניים מוצאים מסילות לליבם של אחינו שעדיין אינם שומרי תומ”צ.

באחד משיעוריו הבחין ביהודי חילוני כבן 30 המתרגש מאוד מהתכנים המושמעים. בשיעורים הבאים כבר תפס לו היהודי מקום קבוע בקדמת בית הכנסת, וניכר היה שעולה על מסלול בריא ויסודי של חזרה בתשובה.

למרות ההתקרבות, טרם נוצר קשר אישי בין הרב ליהודי. בחושיו החדים הרגיש הרב כי דבר מה מעיק על ליבו של הצעיר ומונע ממנו לעשות את הצעד הנדרש לחזרה בתשובה. בסיום אחד השיעורים הבאים פנה הרב ליהודי והזמין אותו להתלוות לביתו. ניכר היה כי היהודי מהסס מאוד אך לאחר מספר שידולים התרצה והתלווה לרב.

על יד שולחן הסלון בביתו פנה הרב אל היהודי במילים רכות והביע התעניינות במעשיו ובתחושותיו. היהודי סיפר על דא ועל הא ואחר פתח את סגור ליבו: אני רוצה לחזור בתשובה אך אני יודע שאני לא יכול! הרב נחרד: לא יכול? מדוע? אין יהודי שלא יכול לחזור בתשובה.
היהודי: כן כבוד הרב, אבל אני בבעיה רצינית מאוד. לא נעים לי לדבר על כך. בילדותי גנבתי באופן שיטתי מקיוסקים שדרות רוטשילד בתל אביב, ומרבית החנויות האלו כבר לא קיימות היום. אני יודע שעוון גזל חמור מאוד ומונע לחזור בתשובה. הרב דיבר על כך באורכה באחד השיעורים.

הרב ע’ מישש את מצחו. בשעה שדיבר על כך לא חשב על השפעה מהסוג הזה שעלולה להיות לדברים… הוא עלה עם היהודי לביתו של אחד מגדולי ישראל שהציג בפני הרב ע’ את צורת ההשבה הייחודית של קרן “נקי כפיים”.

כחודש לאחר מכן זכה היהודי הנ”ל שהפך לשומר תורה ומצוות, להשיב את כספי הגניבות מתקופת ילדותו, לכל בעלי הקיוסקים הקשישים או יורשיהם..